פסק-דין בתיק ת"א 32830-07
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
32830-07
1.11.2011 |
|
בפני : אהוד שוורץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: יונתן זילברשטיי ן |
: משה גבע |
| פסק-דין | |
כללי
זו תביעה כספית ע"ס 110,638 ש"ח ובגין ליקויי רטיבות במושכר.
בין הצדדים נחתם הסכם שכירות במהלך חודש יולי 2005 (להלן: "ההסכם") לפיו שכר התובע מהנתבע קוטג' עם גינה ברח' יעלים 4 ,רמת גן (להלן:"המושכר"),החל מיום 1.8.05 לתקופה של שנה, תמורת דמי שכירות חודשיים בסך 1,650$,להבטחת התחייבויותיו על פי ההסכם הפקיד התובע בידי הנתבע ערבות בנקאית.
טענות הצדדים.
לטענת התובע, הנתבע הציג והתחייב כי המושכר עבר שיפוץ יסודי, לרבות איטום של הגג. ועקב ביצוע עבודות שונות בקוטג', התובע נכנס לגור במושכר רק ביום 5.9.05. לטענתו, ביום 14.11.05 הייתה נזילה חמורה שגרמה לכך כי מים נספגו בקירות, וכתוצאה מכך, כוסו הקירות בטחב ופטריות והרצפות התמלאו בפתיתי צבע מתקלף. התובע טוען כי הודיע מיידית לנתבע על הנזילה, וזה האחרון הפנה אותו לחברת הביטוח שלו. נטען כי ביום 15.11.05 הגיע אינסטלטור של חברת הביטוח והתיקון שביצע לא צלח. בסמוך לכך החלה נזילה נוספת מהגג, מה שהוסיף לרטיבות בקירות. התובע הודיע מיידית לנתבע, נטען כי הנתבע הבטיח לטפל בעניין והפנה את התובע שוב לחברת הביטוח. נטען, כי חברת הביטוח לא פתרה את הליקויים במושכר , בטענה כי הכיסוי הביטוחי כולל תיקוני צנרת,טיח וצבע אך אין כיסוי לייבוש ולנזילות בגג. נטען, כי לא ניתן היה לגור במושכר שהיה משופץ וכביכול יוקרתי, והמגורים במושכר הפכו לסיוט עקב הרטיבות, הטחב והפטריות בקירות. לטענת התובע, בעקבות מצב המושכר נאלץ לבלות מחוץ למושכר בסופי שבוע, אשתו של התובע האריכה את שהייתה בחו"ל, ובחדר אחד לא ניתן היה לשהות עקב מצב הרטיבות החמור, נצרכה כמות חשמל מוגברת במסגרת השימוש במזגנים ולשם הקלה על הריחות שהיו במושכר ונאלצו לנשום את אבק הצבע שהזיק לבריאותם והרגשתם. עוד נטען כי חלק מקווי החשמל במושכר נותקו עקב הנזילות. מומחה מטעם התובע, שביקר במקום קבע כי לא ניתן להתגורר במקום וכי המושכר אינו ראוי למגורים.
נטען כי הנתבע ,על אף הדרישות בעניין, לא תיקן דבר, ומשכך פנה התובע וביקש לקצר את תקופת השכירות והנתבע הסכים לכך, וביום 31.3.06 עזב התובע את המושכר וכאשר הוחזרו לידיו את יתרת השקים בגין דמי השכירות וכן הערבות הבנקאית. נטען להפרה חמורה של חיובי הנתבע כמשכיר כלפי התובע כשוכר, ונתבעו סכומי השבת דמי שכירות למועד הליקוי, החזר השקעות והוצאות הקשורות לשכירות, ועוגמת נפש.
הנתבע, טוען כי הנזילות בדירה נגרמו כתוצאה ממעשיו ו/או מחדליו של התובע, ו/או בלאי סביר, נטען כי התובע הפעיל את דוד החימום באופן רציף, ללא כל הפסקה, ובטמפרטורה הגבוהה ביותר, דבר שגרם לפיצוץ בצנרת, נטען, כי מיד עם קרות התקלה והגעת איש מקצוע למושכר, התברר לנתבע היקף רשלנותו של התובע, והטמפרטורה הורדה בהתאם להמלצות איש המקצוע.
בכל מקרה עם קבלת התלונה, פנה הנתבע לחברת הביטוח בה ביטח את המבנה, ודרש לפעול מיידית לטיפול בתקלה, ואכן כבר למחרת הגיע אינסטלטור מטעמה לטיפול בהפסקת הנזילה. ובהמשך בעל מקצוע מטעם המבטח, קבע כי לא ניתן לטפל בכתמי הרטיבות באופן סופי, אלא לאחר הגשמים וייבוש המקום. נטען כי הסיוד והצביעה במקום התבצעו עקב רצון לספק את דרישתו של התובע, וכאשר הנתבע נתן התחייבותו לחברת הביטוח לביצוע העבודות ותוך שהוא מודע כי מדובר בטיפול "קוסמטי" בלבד, ותוך ידיעה כי פעולת הצביעה תישנה לאחר ייבוש המקום, ולרבות העובדה כי ייאלץ לשאת מכיסו את הצביעה בפעם השנייה.
לטענת הנתבע התובע הזניח את המושכר, כאשר כלבי התובע שוכנו בתוך המושכר בחדר מגורים בקומת הכניסה, והכל תוך גרימת נזקים לחדר, הגינה הפכה לבית שימוש ומגרש משחקים עבור הכלבים, הדשא והצמחייה לא טופלו, והייתה צחנה קבועה בחצר ובמושכר עצמו. נטען כי מצבו הפנימי של המושכר היה בכי רע, ועקב הזנחתו ע"י התובע. לטענת הנתבע, אשתו של התובע לא הסכימה לגור במושכר מיומו הראשון, וזו הסיבה האמיתית לבקשתו לקצר את תקופת השכירות, התובע אף פנה למתווך לשם שכירות משנה, ללא ידיעתו וכל שכן שלא בהסכמתו, ודי בכך, כדי ללמד על חוסר תום ליבו של התובע. הנתבע טוען כי מעולם לא יצר מצג שווא בפני התובע כי נערכו עבודות איטום במושכר. וכי לתובע הייתה שהות מספקת על מנת לבחון את המושכר ומצבו. נטען כי החזקה במושכר נמסרה לתובע ביום 1.8.05 וככל שבחר התובע לגור במושכר בתאריך מאוחר יותר אין לו להלין אלא על עצמו. הנתבע טוען כי התובע ביצע עבודות כמו ריצוף המרתף ע"מ לשכן שם את בנו, והנתבע נשא במחצית התשלום וכן הנתבע התיר לתובע להרוס קיר עם החלון באחד מחדרי השינה. עוד נטען כי התובע ידע כי נקודת החשמל בגג לא פועלת עובר לחתימת ההסכם וכי כתוצאה מהתקלה נותקה רק נקודה אחת בחצר המושכר. עוד נטען כי המושכר הושכר מיד עם עזיבת התובע למשפחה בת 7 נפשות והשוכר החדש אף חידש את ההסכם לתקופת שכירות נוספת, עוד נטען כי התובע אישר לשוכר החדש לבצע עבודות במושכר ללא אישור הנתבע וטרם חתימה על הסכם עמו. הנתבע טוען כי לשם סיום כלל המחלוקת עם התובע, נאות להגיע להסכם כולל עמו.
כן טוען לקיזוז בגין הנזקים שנגרמו למושכר ע"י התובע ובסך 12,000 ש"ח.
הנתבע שלח הודעות צד ג' לאיירביט סוכנות לביטוח בע"מ וכן להראל חברה לביטוח בע"מ.
בדיון יום 28.1.10, ולאחר שמיעת חלק מהעדויות, נקבע כי ההודעה לצד ג' תידחה וללא צו להוצאות.
דיון
במסגרת דיון ההוכחות שהתקיים בתיק העידו התובע בעצמו ומר מוריס גדואה- הנגר שביצע עבורו עבודות נגרות במושכר, מר משה כהן - החשמלאי שביצע עבודות במושכר ומר יעקב קליגסברג - מהנדס בניין, המומחה מטעם התובע. מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו ומר רונן גולדשמיט הדייר ששכר את המושכר אחרי התובע, וכן העיד מר אילן צאיק- שמסר תצהיר מטעם הצדדים השלישיים.
לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים, אני מחליט לקבל את התביעה בחלקה וכמפורט להלן:
מן החומר שבפניי עולה שממחצית חודש נובמבר 2005 ועד למועד הפינוי המוקדם, בסוף מרץ 2006, ובמשך כ-4 וחצי חודשים, היו בבית ששכר התובע, נזילות שגרמו לרטיבות בקירות ובתקרה, בעיקר בגרם המדרגות והתקרה שמעליו, דובר בנזילה מצינור בקיר שבגרם המדרגות וכן בצינור שבגג שמעליו, הרטיבויות גרמו לקילופי צבע ותפרחות בצבע, לא ראיתי שמדובר בנזילה מתמשכת אלא בעיקר בשני אירועי ם כאשר בראשון, נפגעה הצנרת שבקיר חדר המדרגות, ובשני היתה דליפה בצנרת שעל הגג. הנזילות האמורות טופלו באופן מיידי, על ידי הנתבע, באמצעות המבטח שלו, בשלב ראשון, נעצרה הדליפה, ובהמשך טופלו ונצבעו מוקדי הרטיבות שנוצרו כאמור, ואולם טיפול זה לא פתר את הבעיה, כיוון שנעשה בזמן שהקירות היו עדיין רטובים.
לא מצאתי לנכון לקבוע כי הנזילות מקורן בשימוש לא תקין של התובע, בדוד החימום, וחימום המים באופן מופרז, מן החומר שבפניי, עולה שמדובר בצנרת, שעקב בלאי ובחלוף שנים, נתגלו בה תקלות, ושהאחריות לתיקונן חלה על המשכיר-הנתבע. למעשה בפועל, כך נהגו גם הצדדים, באשר עם גילוי הנזילות, דאג הנתבע, לביצוע תיקון, על ידי מבטח מטעמו. המחלוקת הינה האם מה שנעשה הינו מספק וסביר מבחינת הנתבע, וכאשר התובע בצדק מבחינתו, אינו מבחין בין הנתבע לבין מבטחו, ומה שמעניין אותו הינו מושכר תקין, וקירות נקיים מרטיבות ותוצאתה.
לטעמי, שוכר של דירה שנבנתה לפני 40 שנה, לא יכול לטעון לאי גילוי בהקשר לצנרת לקויה, ושעיקרה צנרת בקירות עצמם, דליפות מן הסוג כפי שקרה, הינן כאמור במסגרת בלאי סביר, שאין דרך במקרה שבפניי לגלותן מראש, יחד עם זאת, יש חובה לטפל בהן עם התרחשותן.
השוכר גם לא יכול לצפות שפתרון לנזילות מן הסוג שקרו כאן, יבוצע בתוך מספר ימים ספורים, אין עסקינן בחדר במלון שהושכר לימים ספורים, אלא בדירת מגורים שקיים לגבי מתקניה בלאי סביר. מאידך, גם אין לצפות משוכר, שיסכים להמשיך ולשהות במושכר שסובל מכתמי רטיבויות בקירות, והנגזרות מכך, ומעבר לזמן סביר, לטיפול ותיקון העניין.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|